פסק-דין בתיק עפ"ת 24893-11-11

ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו, אשר הרשיע את המערער לאחר שמיעת ראיות בגרימת תאונת דרכים ביום 30.10.08 בצומת בעיר ת"א.

בתאונת הדרכים נפגע המעורב פגיעה קשה, שעפ"י הגדרת בית משפט קמא בגזר דינו, יישא בתוצאותיה כל חייו. נרשמו לו 36% נכות מאת הביטוח הלאומי.

בית המשפט גזר למערער עונשים שונים, בעיקר ועל כך הערעור, עונש פסילה בפועל של 360 ימים מלנהוג, דהיינו, כמעט שנה, וכן פסילה מותנית של 12 חודשים למשך שלוש שנים.

בית משפט קמא, בגזר דינו, ביקש לאזן בין תוצאות התאונה החמורים ורשלנותו של המערער לבין העובדה שהנהג המעורב, האופנוען, לא היה מורשה ולא היה מיומן בנהיגה בקטנוע.

כן ציין בית משפט קמא בגזר דינו שהמערער, הנוהג משנת 1998, בעברו רק תשע הרשעות קודמות ועבירות שונות, בעיקרן עבירות של ברירת משפט.

בטרם החלק האופרטיבי של גזר הדין, אמר בית משפט קמא: " לאחר ששמעתי את הצדדים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, חומרת העבירה, התוצאה שנגרמה כתוצאה מהתאונה, העובדה שהמעורב היה בלתי מורשה..." נראה אפוא שבית משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים והחשובים לאיזון הראוי של הענישה.

באשר לעונש פסילה בפועל שהוטל ע"י בית משפט קמא, כעמדת המדינה, מדובר בענישה קשה, אך בשום פנים ואופן לא אוכל לומר שבנסיבות התוצאות הקשות של התאונה היא ענישה החורגת ממתחם הסבירות, ענישה כזאת שניתן לומר עליה שהיא מוטעית באופן בולט על פניו, כמאמר הפסיקה של בית המשפט העליון.

ידוע ונכון, שחומרת פגיעה בנפגע עבירת תאונת דרכים, יש לה השפעה של ממש על מידת העונש, וככל שחמורה הפגיעה, כך חמור העונש.

לא מצאתי, בנסיבות המקרה הזה, שערכאת הערעור רשאית להתערב בנסיבות מקרה זה, בעונש הפסילה בפועל שניתן.

עם זאת, באשר לפסילה המותנית, צריכה להיזהר הערכאה המענישה מפני כבילת שיקול הדעת של הערכאה והמותב שצריכים להפעיל את התנאי, שמא יבואו לידי מצב שבשל עבירה קלה יחסית בנסיבותיה יזדקקו להפעלת תנאי שהוא בלתי מידתי, ולכן הנני מתערב באורך תקופת הפסילה המותנית שהוטלה על המערער, ובמקום 12 חודשים למשך שלוש שנים, תעמוד הפסילה המותנית על חמישה חודשים למשך שלוש שנים.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ט כסלו תשע"ב, 15/12/2011 במעמד הנוכחים.